מדיטציה עם מנטרה – עבודה עם צליל

מנטרה היא אנרגיה מיסטית האצורה בתוך מבנה צלילי. כל מנטרה מכילה בתוך הוויברציות שלה כוח מסוים. כאשר מתרכזים וחוזרים על מנטרה מסוימת, מופקת ממנה האנרגיה שלה ולובשת צורה. ג'פה, או יוגת המנטרה, היא התרגול שבאמצעותו מנוצל הכוח האצור במנטרות למטרות ספציפיות.

כל מנטרה בנויה מחיבור של צלילים הנובעים מחמישים האותיות של האלף בית בסנסקריט. חכמי קדם, שהיו מכוונים לרמות גבוהות יותר של מודעות, ידעו היטב על הכוח הפנימי הכלול בצליל, והם השתמשו בצרופי צלילים כדי ליצור ויברציות ספציפיות. ויברציות אלה המיושמות באופן שיטתי, יכלו להזיז הרים פשוטו כמשמעו. ואכן, אחת התיאוריות על בניית הפירמידות טוענת שהיה זה המדע המפותח של תמרון ויברציות של צליל שאפשר למצרים הקדמונים לסתת אבנים ענקיות כאלה ולהזיזן.

המנטרות מכוונות את ההכרה וגורמות לה להתרכז ולשחרר אנרגיה רוחנית בצ'קרות של הגוף.

צלילים, כוויברציות פיזיקליות, מסוגלים ליצור צורות ניתנות לחיזוי. שילובים של צלילים יוצרים צורות מורכבות. ניסויים הוכיחו שצלילים שהופקו על ידי מכשירים מסוימים, מסוגלים לשרטט על משטחי חול צורות הנדסיות מוגדרות. כדי ליצור צורה מסוימת יש להשמיע צליל מסוים בגובה מסוים. חזרה על אותו צליל באותו גובה תיצור שכפול של אותה צורה.

בבסיס כל הצורות של העולם הפיזיקלי נמצאים אורכי הגל המתנודדים של חמישים צלילים ראשוניים בשילובים שונים. צליל, לפיכך, הוא צורה פוטנציאלית, וצורה היא צליל שבא לידי ביטוי.

חמישים הצלילים הבסיסיים עצמם, בגלל היותם פזורים ומקוטעים, נעלמו במסדרון הארוך של הזמן ואין הם זכורים לאדם. הסנסקריט, לעומת זאת, נובעת ישירות מן הצלילים הללו, ומכל השפות בעולם היא הקרובה אליהם ביותר. המנטרות הן כוחות צליליים שהתפתחו מן הורנות (50 הצלילים) והתגלו בהברות של סנסקריט לחכמי קדם.

ההברות שבהן משתמשים השואפים הרוחניים הן בדרך כלל שמות של המוחלט בסנסקריט. התאוריה של מדיטציית ג'פה או של החזרה על המנטרה, מאמינה כי על ידי החזרה על ההברות בדייקנות ובמסירות אינטנסיבית, אפשר לעורר את הצורה השולטת במנטרה.

מדיטציית ג'פה היא שיטה של תיעול המודעות מהרמה הנמוכה ביותר לרמה הגבוהה ביותר של מחשבה טהורה. המנטרה, כשהיא נהגית באופן מילולי או מנטלי שוב ושוב, מרוממת את האדם לשלב הטלפתי ומעליו לשלב הטרנסצנדנטלי. השם, הצורה וה"עצמי" כעד ראיה, נעשים בלתי ניתנים להפרדה. הם מתאחדים, ומשתחרר מצב של אושר. האדם אינו נהנה מאושר, אלא הופך לאושר עצמו. זו החוויה האמיתית של המדיטציה.

לצליל יש כוח אדיר. נוסף על דימוי וצורה, הוא מסוגל לחולל רעיונות, רגשות וחוויות. שמיעה גרידא של מלים עשויה לגרום להכרה לחוות כאב או הנאה. כשמישהו צועק "נחש! נחש!" קופצים הכל מיד אחוזי פחד. עצם המילה יוצרת מודעות לנוכחותו של דבר הנחשב מסוכן. ההכרה מגיבה בפחד, והגוף קופץ בתגובה. אם זה כוחו של שם המייצג דבר רגיל בעולמנו, תארו לעצמכם איזו עצמה מתלווה לצלילים במנטרות.

"ג'פה" היא אחת הדרכים הישירות ביותר להגשמה עצמית או למודעות אוניברסלית. היא מסלקת מן ההכרה את הזוהמה שבה, את הכעס והחמדנות, התאווה ושאר הזוהמות שמסתירות את האור הפנימי. כשם שמראה מלוכלכת חוזרת לשקף בבואות לאחר שמנקים אותה, מסוגלת ההכרה, לאחר שסולקו ממנה זוהמות למיניהן, להגיע לרמה שבה היא משקפת אמת רוחנית נעלה. אפילו חזרה קצרה על המנטרה מלווה רגש וריכוז מכוון כלפי משמעות המילים, מסלקת זוהמות מנטליות. מדיטציית הג'פה, כשהיא מלווה אמונה, מסירות וטוהר, מגבירה את כוחו של המודט ומעניקה לו תכונות וכוחות המיוצגות על ידי המנטרה. בסופו של דבר המנטרה מעניקה למודט הארה ואושר נצחי.

מדיטציית ג'פה למעשה

המנטרות אינן יכולות להיות מורכבות או תפורות על פי הזמנה, על אף כמה טענות מסוג זה שנשמעות לאחרונה. הן התקיימו תמיד במצב נסתר כאנרגיות של קול. כמו הגרביטציה שנתגלתה, אבל לא הומצאה על ידי ניוטון, התגלו גם המנטרות למורים הקדומים. הן הוצפנו בכתבי הקודש והועברו ממורה לתלמיד. מכירת מנטרות מנוגדת לחלוטין לכל כללי הרוחניות.

אין להחליף מנטרה לאחר שנבחרה. יש מסלולים רבים לעליה בהר. התמדה במסלול יחיד תביא את האדם אל הפסגה במהירות רבה מזו שתושג בפיזור האנרגיות על בדיקת כל המסלולים החלופיים.

המנטרות

אום נמה שיוויה – למנטרה זו שני אספקטים. הראשון הוא אנרגיית השינוי שנמצאת בכל, הורסת את הישן ומפנה מקום לחדש, ההורסת את הבלתי טהור ומפנה מקום לטהור. האספקט השני הוא התודעה המוחלטת מעבר לכל התופעות.

אום נמו נראיניה – מנטרה זו מייצגת את אנרגיית השימור וההרמוניה של העולם, לכן היא מייצגת שלום פנימי וחיצוני. יוגים משתמשים בה לשם השפעת שלום על העולם.

אום נמו בהגווטה ואסודוויה – מנטרה זו מייצגת אהבה קוסמית חופשית מכל תנאי ומכל מגבלה. היוגים מסבירים שתשתית המציאות היא אהבה טהורה. מנטרה זו מקשרת אותנו לאהבה זו.

אום שרי ראמיה נמהה – מנטרה זו מייצגת טוהר מידות, אצילות נפש, צדיקות וקוד מוסרי גבוה.

אום שרי דורגאיי נמהה – מנטרה זו מייצגת את האנרגיה הנקבית של היקום או "שקטי". במנטרה זו מדובר באנרגיה שמגינה – כמו אימא שמגינה על ילדיה.

אום שרי מהה לקשמיי נמהה – מנטרה זו מייצגת גם היא את האנרגיה הנקבית – שקטי. פה מסמלת המנטרה את השפע והנתינה. שפע חומרי ורוחני כאחד.

אום איים סרסווטיי נמהה – מנטרה זו מייצגת אף היא את האנרגיה הנקבית של היקום – שקטי. כאן היא מופיעה כאנרגיה של הידע והאומנות. כל סוגי האומנות והיצירתיות, כל ההשראה והמוזיקה, כל סוגי הידע מהאינטלקטואלי ועד האינטואיטיבי נובעים מהאספקט המיוצג על ידי מנטרה זו.

סוהם – משמעות המנטרה סוהם היא: אהיה אשר אהיה. היא מתייחסת למציאות המוחלטת, חסרת הצורה, חסרת תכונות, מעבר לזמן. מנטרה זו היא מנטרת הנשימה. היוגה מסבירה שבכל שאיפה נשמע הצליל "סו" ובכל נשיפה נשמע הצליל "הם".

אום – זוהי מנטרה מופשטת המתייחסת לתודעה הטהורה האינסופית חסרת הצורה וחסרת התכונות. היוגים מסבירים שאום זה הצליל שבו נברא היקום וזהו התדר שממלא את כל הבריאה ויוצר אותה בכל רגע ורגע.

ישנם כמה עזרים שימושיים להתקדמות במדיטציית ג'פה. עזרים אלה נבחנו במשך אלפי שנים והם מבוססים על עקרונות צלילים פסיכולוגיים וטבעיים. צורת הג'פה המוכרת ביותר במערב היא מחרוזת תפילה. ב"ג'פה מאלה", משתמשים במקרים רבים לחזרה על המנטרה. היא עוזרת לשמור על עירנות, ממקדת את האנרגיה הגופנית ושומרת על חזרה עקבית ורצופה. יש בה 108 חרוזים. חרוז נוסף, ה"מרו", גדול קצת מהאחרים. אם חוזרים על המנטרה פעם אחת עם כל חרוז, מגיעים ל- 108 פעמים, או ל"מאלה" שלמה אחת, כאשר מגיעים אל ה"מרו". אין לתת לאצבעות לעבור את ה"מרו"; כאשר מגיעים לחרוז הזה, משנים את תנועת הסיבוב של החרוזים, וממשיכים לחזור על המנטרה תוך תנועת סיבוב לצד השני. האגודל והאמה מגלגלים את החרוזים. האצבע, שמבחינה נפשית היא שלילית, אינה בשימוש. אין לתלות את המחרוזת מתחת לטבור, וכאשר אין משתמשים בה יש לעטופה בבד נקי.

את המנטרה יש לבטא באופן ברור וללא שגיאות. החזרה צריכה להיות לא אטית ולא מהירה מדי, ואת המחשבה יש להקדיש למשמעותה. את הקצב אפשר להאיץ רק כאשר ההכרה מתחילה לנדוד. היות שלאחר זמן מה, באופן טבעי, תנסה ההכרה להיסחף, חשוב לשמור על ערנות במהלך התרגול.

הגיוון בג'פה חשוב כדי לשמור על העניין, להימנע מעייפות ולמנוע את החדגוניות שעשויה להתעורר עקב החזרה המתמדת על אותן הברות. אפשר ליצור גיוון כזה על ידי שינוי עוצמת הקול. אפשר לחזור על המנטרה בקול רם למשך זמן מה, ואחר כך ללחוש אותה בשקט, ואז להגות אותה באופן מנטלי. ההכרה זקוקה לגיוון, אחרת היא מתעייפת. עם זאת, גם לחזרה מכנית, נעדרת כל רגש, יש השפעה מטהרת גדולה. הרגש יבוא אחר כך כשיימשך תהליך הטיהור.

המתחיל, שאינו רגיל לסוג זה של פעילות, עשוי למצוא את עצמו מוותר במהירות רבה מדי, לאחר חמש או עשר דקות של חזרה על המנטרה. ההברות במקרה הזה עשויות להישמע חסרות משמעות – סתם הברות ותו לא. התמדה של חצי שעה לפחות ללא הפרעה תאפשר למנטרה לחדור לתודעה, והתוצאות יורגשו בתוך ימים אחדים.

כתיבת המנטרה, "ליקהיטה ג'פה", היא צורה נוספת של ג'פה. את המנטרה יש לכתוב מדי יום בעט מיוחד ובמחברת מיוחדת, שהוקדשו למטרה זו. יש לעשות זאת במשך חצי שעה, שבה שורר שקט מוחלט והריכוז נשמר היטב. אם המודט חוזר גם באופן מנטלי על המנטרה באותו זמן, מתעצם הרושם הנוצר על התודעה. "ליקהיטה ג'פה" אפשר לבצע בכל שפה ובכל כתב. היא עוזרת מאוד להתרכז, ובסופו של דבר מוליכה למדיטציה.